לאחר ההתפרקות המבולגנת, בן דודי היה כתפי לבכות. ואז היא התאהבה באקס שלי

(כפי שנאמר לבלאקה באסו)



הייתי בן 22 כשהתאהבתי בו בטירוף. התחלנו לצאת לדייטים. הוא היה אדיב מאוד בדייטים ההם, אבל תמיד טען שאסור לי לצפות שהוא יתאהב בי, כי הוא היה שבור לב לאחר שחברתו הראשונה זרקה אותו. הוא נשבע לעולם לא להתאהב בבחורה אחרת. הוא היה הדוואדס המושלם ואני הפכתי לצ'נדרמוחי שלו.

הייתי כל כך תמימה ועיוורת שמעולם לא ראיתי את הדגלים האדומים הניכרים. היה לי די בסדר עם מערכת היחסים הלא מחויבת הזו. אהבתי אותו כל כך, מעולם לא ציפיתי למשהו בתמורה. בשבילי היה מספיק לבלות איתו. חשבתי בטיפשות ש'האהבה האמיתית 'שלי אליו תמיס את ליבו ויום אחד הוא היה מבין שאף אישה אחרת בכוכב הלכת הזה לא אוהבת אותו כמו שאני עושה.

למרות שהוא לא היה מוכן להתחייבות, הוא מעולם לא התרחק מאינטימיות. עם זאת, אסור לי להאשים אותו, כי הייתי מבוגר והייתי צריך להיות מודע לתוצאות. מבחינתו מערכת היחסים בינינו לא הייתה אלא 'דוכן לילה אחד' שנמשך כחצי שנה.



קריאה קשורה: הרומן גרם לי להרגיש מרומה, משומש וחסר אונים

הוא הלך משם בלי לומר מילה

ואז יום אחד הוא פשוט עזב לארצות הברית בלי להודיע ​​לי. תפסתי את המספר האמריקאי שלו והתקשרתי. הוא רתח. הוא אמר בגסות רוח כי אסור לי להתקשר אליו ולעולם להפסיק לרדוף אחריו. אחרי שהוא ניתק ישבתי שם והחזקתי את הטלפון כמו אידיוט עם דמעות שמתגלגלות על לחיי.

בן דודי הפך לכתפי לבכות אחרי הפירוק המבולגן הזה. היא ואני גדלנו יחד והיא גם הייתה החברה הכי טובה שלי. פעם חלקתי איתה הכל. היא הייתה מאוד תומכת וניחמה אותי ככל שיכלה.



כעבור כמה ימים ראיתי את התגובה שלו לפרופיל האורקוט של בן דודי (אלה היו הימים שקדמו לפייסבוק). הלכתי מיד לרשימת החברים שלה וראיתי שהוא שם. התקשרתי אליה והיא אמרה בנונשלנטיות שאחרי ששמעה עליו היא הסתקרנה לדעת מי הבחור הזה שבשבילו הייתי כל כך עקבית. לכן היא שלחה לו בקשת ידיד שהוא ייענה. היא אמרה שאין שום דבר רציני והוא פשוט היה ברשימת החברים שלה והיא מעולם לא הייתה איתו קשר. האמנתי לה.

קריאה קשורה: 5 מחשבות שרצות בראש שלך כאשר החבר הכי טוב שלך יוצא עם האקסית שלך

התחלתי חיים חדשים

בינתיים, הוריי סידרו את נישואי. שכחתי מעברי והתחלתי חיים חדשים מחדש. חודשיים אחרי הנישואים שלי בן דודי התקשר אלי ואמר בהתרגשות שהיא מתחתנת. היא הייתה כל כך מאושרת שהאושר שלה היה מוחשי אפילו דרך הטלפון. היא אמרה שהחבר שלה הציע לה על ברכיו עם טבעת יהלום בידו. שמחתי במיוחד בשבילה ושאלתי אותה את שמו ופרטיו של הבחור. לפתע התרגשותה דעכה והיא התחילה להסס. דחפתי אותה שוב ואז היא אמרה 'הכוונה שלנו לא הייתה לפגוע בך, אבל זה פשוט קרה בינינו. אנו מיוצרים אחד לשני, די. ' לא הוצאתי מילה אחת ולרגע הרגשתי שאין קרקע תחתי.

נציג מקור תמונה



בעלי מצאתי מוזר שאני לא משתתף בחתונה של בן דודי הטוב ביותר אבל ההריון שלי נתן לי סיבה מספיק טובה לדלג על החתונה. בן דודי שלח לי את תמונות החתונה שלהם. ראיתי אותו מתייצב בשמחה לידה. הוא נראה כל חתן שמח ומחוייב. פתאום דבריו שהוא לא האמין באהבה, מחויבות ונישואין ערפלו את זכרוני. לראשונה בחיי הרגשתי משומש, מושפל ומניפולטיבי.

זמן קצר לאחר נישואיהם הם עזבו לארצות הברית ואני נאנחתי בהקלה. זה חסך לי את הטלטול של להיתקל בהם מדי פעם. בן דודי שמר על קשר איתי. היא נהגה להתקשר אלי באופן קבוע ולשאול אותי על חיי. עם זאת, היא נמנעה מלהזכיר אותו.

מה יש לה שאני לא?

כנראה הייתי מאושר בנישואיי. היה לי בעל וילד נפלאים; עם זאת, מעולם לא הפסקתי לחשוב עליו. הייתי כמעט אובססיבי למחשבותיו ובכל יום ביומיום חשבתי עליו. חלק ממני כעס עליו; עם זאת, החלק האחר היה עדיין מאוהב בו בייאוש וחסר אונים. פעם התגעגעתי אליו, משתוקק אליו ובוכה עליו.

התמונות השמחות שלו עם בן דודי הטרידו אותי. פעם הרגשתי קנאה וכעס. מה הוא מצא כל כך מיוחד אצל בן דודי שהוא לא מצא בי? הרגשתי לא מספק ולא שלם. כל הזמן תהיתי 'האם היא יפה יותר?' 'האם היא חכמה יותר?' 'האם היא אוהבת אותו יותר ממני?' 'מדוע הוא מעולם לא יכול היה לאהוב אותי כמו שהוא אהב אותה?'

נמנעתי מלפגוש אותם בכל פעם שהגיעו להודו. בן דודי הבין זאת והיא תמיד באה לבקר אותי לבד. נולדה להם עכשיו בת. הוא היה אבא מנוקד ולבן דודי לא הייתה שום סיבה להיות לא מרוצה בשום צורה.

במשך 10 שנים נמנעתי מכל התפקודים המשפחתיים בכל פעם שהם הגיעו. עם זאת, יום אחד נתקלתי בו בטעות. הוא הגיע להודו לבד בלי בן דודי, מאמו הייתה בשלב האחרון של סרטן. הוא חיכה מול בית החולים כשעברתי ליד. בתחילה היססתי אם להתקשר אליו או לא אבל אז לא יכולתי לשלוט בעצמי ופשוט התקשרתי אליו. הוא נראה שמנוני ומבוגר יותר. הוא בא והתיישב במכוניתי. אני לא יודע איך הוא הרגיש, אבל הרגשתי מסוחרר. השהות איתו בתוך מכונית אחרי גילאים גרמה לי להיות מאושרת והססנית בו זמנית.

קריאה קשורה: כשפגשתי אותה שוב אחרי תשע-עשרה שנה

כשנפגשנו סוף סוף, הוא עדיין לא ענה לי

התחלנו לדבר. בתחילה שאלתי על אמו והוא שאל על בעלי ובני. עמדתי להפיל אותו הביתה, אבל הוא התעקש שנלך לשבת איפשהו. הצד המעשי במוח שלי אמר שאני צריך להפיל אותו ולחזור הביתה, אבל הצד הרגשי השתוקק לגנוב איתו זמן מה.

הוא לקח אותי לאותו בית קפה שהיינו רגילים אליו. הוא שאל אותי אם אני זוכר את המקום. הנהנתי. הוא אחז ברכות בידי ואז פתאום שאלתי 'למה התחתנת עם בן דודי ולא אני? האם בכל זאת הייתי נחות ממנה? ' הוא מעט נבוך מהשאלה ואמר 'מדוע אתה שואל אותי את זה אחרי 10 שנים? מדוע לא שאלת את בן דודך? '

הבטתי בעיניו. הוא נשאר שקט זמן מה ואז אמר 'אין טעם לדבר על זה אחרי 10 שנים.' עדיין שאלתי אותו ללא בושה 'מה היו מערכת היחסים שלנו? האם זה לא אומר לך כלום? מעולם לא חשבת עליי אפילו פעם אחת? ' הוא הביט בי והשיב בקרירות, 'אני לא רוצה לדון בכל זה אחרי 10 שנים. פשוט תשמח בחייך ותן לי לחיות את חיי. '

שוב הרגשתי כאב חד. אני מניח שעלי ללמוד לשכוח אותו ולהתקדם בחיים. יש אנשים שפשוט לא נועדו זה לזה. ככל שתקדימו לקבל את זה, כך ייטב.

היא רימה אותי אז נפרדנו; אבל אני עדיין אוהב אותה

אני דואג שהחבר הגברי של חברתי יגנוב אותה ממני

90% מהצעירים כיום מעורבים באקסיות שלהם